ככה הגרמנים עושים ברנדינג

עיצוב גרפי שהבאתי מברלין

בנסיעות שלי לחו"ל אני "קרציית מצלמה". למעשה, הטריגר העיקרי שלי לטוס, הוא הצילומים. אני מרבה לצלם את הרחובות, את האנשים, את הבניינים, את העיצוב של החנויות ובתי הקפה. גם את הפרסומות בשלטי החוצות ובאוטובוסים אני אוהבת לצלם (בתנאי שהם מספיק מעניינות).

עיצוב הוא סוג של תקשורת, תקשורת חזותית. מאופי העיצוב אני יכולה ללמוד המון על החברה והתרבות של המקום. העיצוב הגרמני שונה בבסיסו מהעיצוב הישראלי. מודעות פרסום בארץ בד"כ כתובות באותיות גדולות וצועקות את המסר של המודעה "לפנים". זה בהחלט משקף את האופי הישראלי: אנחנו צעקניים וחסרי סבלנות. בעיצוב הגרמני לעומת זאת, האיפוק והקפדנות ה"ייקית" ניכרים.  המסר כתוב בקטן, ואפשר לקרוא רק אם מתקרבים. 

את הבוקר הראשון שלי בברלין התחלתי בבית קפה קטן: THE BARN ("האסם") שמגיש סנוויצ'ים של שף לארוחת בוקר. הלוגו שלו הוא מעין שרבוט ידני של בקתת עץ. יש משהו באיור שנותן את התחושה שהוא מגיע ממקור שבטי או חרטומי, ואולי הוא מספר סיפור על סימן היכר של תרבות קדומה. יש מי שיגיד שהאיקס מלחיץ, ואולי היה כדאי לרכך אותו מעט. בחירת הפונט בעיני מצוינת והשילוב בין פונט גס, מלבני וברור לבין שירבוט ידני אבסטרקטי כמעט - יוצר ניגודיות מושלמת. סה"כ הברנד (*ברנד=מיתוג) כולו כולל האריזה, המפיות והעיצוב הכללי - עובד נהדר ומעביר את המסר הנכון - סיפור על טבע, מרחבים ותרבות עתיקה ריחות וטעמים מעוררי תיאבון. 

 

 

(הסנוויץ אגב-היה טעים ומפתיע: לחם טרי שנאפה במקום, עשוי מפירות יבשים, בתוכו חתוכות פרוסות גבינת פטה, עלי רוקט ואגסים רעננים. שלמות). לאתר: barn.bigcartel.com

מעבר לכביש פגשתי בפוסטר היפהפה הזה - פוסטר של May Jagger מבליט את דמותה האייקונית. בפרצוף כזה אפשר לבהות שעות. אהבתי את השימוש ב-3 צבעים בלבד ואת הכותרת הצהובה המהממת.

טוב, מודה. היא עשתה לי חשק לליפסטיק אדום. הנה אני כאן, מושפעת מהפוסטר, גם לי יש רווח בשיניים, ואני מתלהבת כמו איזה מתלהבת. 

ועכשיו, 

מסיפור המותג הזה, פשוט אי אפשר להתעלם. זה הלוגו:

"חבורת האתיאסטים"  - Ich Bin Atheist - הוא מותג נעליים של חבורת מעצבים ברלינאים צעירים, גייז, בעלי אג'נדה חילונית גאה. מאמינים באינדיווידואליזם, חופש ושוויון. ללוגו ה"חור השחור" יש פילוספיה שלמה מאחוריו. העיצוב של ה"אתיאסטים" מלא בסטייל, כשהם מגניבים מידי פעם לקולקציה, מוצרים הומוריסטים כמו נעלי תינוק שעל גבי  הסוליה כתוב:  "I Believe in Daddy". כך נראית החנות מבחוץ:

הקמפיין והנעליים של "חבורת האתיאסטים" :

אני אוהבת מאוד מותגי נישה נועזים, כמו חבורת האתיאסטים הברלינאית הזאת. החבר'ה האלה, פונים מראש לקהל מצומצם שלא רק צריך להיות ליברלי בדעותיו, אלה גם בעל ערכיות לאופנה וסטייל. העבודה על מיתוג עבור קהל כזה, היא תמיד מעניינת, ומבחינת המעצב/ת הגרפי/ת מציבה אתגרים יצירתיים ויכולת "לעוף עם הדמיון". לאתר של חבורת האתאיסטים: www.atheistberlin.com

ומה קורה במודעות פרסום ל"מיינסטרים"? האם המעצבים הגרמנים יודעים להיות יצירתיים גם כשהם מדברים לקהל הרחב? הנה מודעות הפרסום הפופולאריות של הדיוטי פרי. אני חושבת שהן פשוט מקסימות:

 

 

 

 

והנה עוד אייקון, מתוך פוסטר ההופעה של להקת: The Beez. לאתר הנהדר: www.thebeez.de  גם הדג המוזר, בדומה למודעות הדיוטיפרי (למעלה), מעוצב בסגנון קולאז'.

 

 

חזרה לפלשתינה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

Gorillot


עדי דגן, ממתגת ואסטרטגית. סטודיו גורילות
לעמוד הפייסבוק: Gorillot